בתור ילדה שנאתי שאומרים לי: "מדהים כמה את דומה לאמא שלך"

בשנה הראשונה שלי ללימודים באקדמיה לאמנות בצלאל,הקצב היה לי מהיר מדי.

בתור סטודנטית שהגיעה עם רקע מציור ורישום למחלקה לצילום

שנאתי כשאמרו לי המרצים:

"זה ברור מהצילומים שאת מגיעה מרקע של ציור" או לחילופין:

"ענבר, ענבר היא הציירת של הכיתה".

הרגשתי שאני לא מצליחה לעכל את אשר קורה

ואולי לאפשר לעצמי למצוא את קולי האישי כצלמת.

לכן, ארזתי את התיקים שלי, מחקתי את כל דפי הרשתות החברתיות שלי, ניתקתי את הטלפון ונסעתי לצפון. נסעתי למצוא את קולי האמנותי והמנטלי.

מצאתי את הפילם 35 מ"מ.

פרויקט זה הוא חלק מספר שיצרתי בעקבות אותו מסע, הנקרא: "פרגמנט"